השבוע העלינו את התסכית "תינוקות שנשבו", על פי סיפורו המצחיק (ויש שיאמרו המבעית) של חגי אברבוך. את "תינוקות שנשבו" הקלטנו כבר לפני יותר מחודש, וכמו שהכותרת מרמזת בצורה לא עדינה כל כך, בזמן האחרון עסקנו פחות בהקלטת תסכיתים ויותר בכתיבת התסכית-זמר (מחזמר אודיו) שלנו, "זומבי.קון 2010", אותו תוכלו לראות לראשונה בהקלטה חיה בכנס עולמות, חול המועד פסח, באולם "זואה" (בית ציוני אמריקה).
כבר סיימנו את כתיבת התסכית-זמר עצמו, והשירים גם הם לקראת סיום, ואחרי שלושה סבבי אודישנים מצאנו סוף סוף את כל השחקנים וליהקנו את הדמויות. בפעם הקודמת שכתבתי כאן בבלוג על זומבי.קון 2010, היינו ממש בתחילת הכתיבה, זמן קצר בלבד אחרי שהחלטנו שהתסכית-זמר שלנו יעסוק בזומבים. בתור הכותבת בחבורה, ההחלטה מאוד הפתיעה אותי. כלומר, העובדה שהסכמתי לה הפתיעה אותי. בימים כתיקונם אני די מתעבת זומבים, והמילה היחידה שאני מסוגלת לכתוב עליהם היא "איכס". אבל כשהתחלנו לדבר על זה התברר לי שהאופן בו אני רואים זומבים צר בערך כמו האופן שאדם מן הישוב רואה חובבי מדע בדיוני ופנטסיה ("מה, אתם אוהבים חייזרים? סטאר טרק כזה?"). התסכית-זמר שלנו עוסק בפרשנות הרחבה יותר של המושג זומבים. במרכז העלילה עומד רועי, בחור צעיר וביישן שהוא במקרה גם זומבי - הזומבי היחיד, כך הוא חושב. אבל אז, חברתו הטובה מיכל מגלה על קיומו של כנס "זומבי.קון 2010", והשניים מחליטים לנסוע לשם ולראות האם באמת קיימים יצורים נוספים כמו רועי. ומה קורה אחר כך? בואו לכנס עולמות ותגלו... בינתיים, נמשיך לעדכן אתכם מתוך החזרות וההקלטות. כמו תמיד, נשמח לשמוע מכם פידבקים על התסכיתים שאנחנו מעלים ועל תסכיתים נוספים שתשמחו לשמוע.
רותם
