לפני יומיים העלינו, בשעה טובה, את הדאבל פיצ'ר של גיא וינר: "הפלוגה הכי טובה", ו"סיפור פיות". זה מצחיק, אבל מבחינת העשייה אנחנו נמצאים כבר הרבה קדימה – לפחות שבעה תסכיתים קדימה! התגובות המעולות שקיבלנו על שני התסכיתים האחרונים גורמות לנו להיזכר בתהליך שעברנו בדרך לתסכית הסופי. את "סיפור פיות" הקלטנו מיד לאחר "גונזזו". אם "גונזזו" היה סוג של פיילוט מבחינתנו, "סיפור פיות" סימן את תחילת הדרך המשותפת שלנו כקבוצה.
בתור הצלע המוסיקלית של הקבוצה, מוטלת עליי אחריות בכל מה שנוגע לאיך שהתסכית נשמע, וזו אחריות לא קטנה – אחרי שעות של עבודת משחק, בימוי ואדמיניסטרציה לא פשוטה, הכול מתנקז בסופו של דבר אל קובץ MP3אחד. קצת על איך שהעסק עובד – אחרי ההקלטות, אנחנו יושבים לתהליך משותף של עריכת החומרים, בחירת הטייקים הטובים ביותר, והנפקת תוצר זמני שעובר אליי – ערוץ אודיו רציף הכולל דיאלוגים בלבד, עדיין ערום מאפקטים ומוסיקה. התפקיד של רותם כבמאית ממשיך הרבה אחרי ההקלטות, כי צריך לבחור את הטייקים הטובים והרציפים ביותר. גילינו שדיאלוגים נשמעים הכי טוב כשהם מוקלטים ברצף, כששני השחקנים (או יותר), מנהלים ביניהם את השיחה כסצנה מתוך הצגה או סרט לכל דבר.
עבור שני התסכיתים האחרונים נדרשתי ליצור שני סוגים שונים בתכלית של אווירה – קצב אורבאני, תל אביבי, מעט הזוי עבור "סיפור פיות", ולעומתו ב"הפלוגה הכי טובה" היה צורך באטמוספרה צבאית, עמוסת זיעה, שקשוקי מתכת ואדרנלין. העשייה שלי מתחלקת לשלושה תחומים: מוסיקה, אפקטים, וסאונד כללי. את המוסיקה אני כותב אחרי התייעצות עם רותם וניר, ולעיתים מוצא בארכיון שלי במחשב קטעי מוסיקה שהוקלטו אבל לא נעשו בהם שימוש. עבור "סיפור פיות", למשל, השתמשתי בעיקר במוסיקה שכתבתי לסרט קצר, ושהבמאי החליט בסופו של דבר לא להשתמש בה (לפחות הוא שילם!). המוסיקה ל"הפלוגה הכי טובה" הוכתבה רבות מהסיפור עצמו –מטאל, מטאל, ועוד קצת מטאל. האלמנט השני, אפקטים, קשור לכל סאונד שמשמיעים עצמים במרחב של הסצנה. דלתות נטרקות, צעדי הליכה, נהמות, בשר שנקרע מעל העצמות – לכל אלו יש סאונד, ואני צריך למצוא אותו. הסאונד הכללי מתייחס לסביבה האקוסטית בה מתקיימת הסצנה – פנים או חוץ? לילה או יום? הרבה או מעט אנשים? צרצרים? רוח? גשם? מדהים איך אפשר לקחת שני שחקנים שהקליטו בחדר קטן ולמקם אותם בשנייה אחת באמצע מדבר, או ברחוב שוקק תנועה.
בימים אלה אנחנו מתכוננים להעלאה של חמישה – כן, חמישה – תסכיתים בו זמנית. הפלא הזה יקרה במסגרת שיתוף פעולה של "מספרי הסיפורים" עם פרס גפן המוענק מדי שנה ע"י האגודה הישראלית למד"ב ופנטסיה. הסיפורים הוקלטו, ובימים אלה עוברים מקצה שיפורים אחרון. בנוסף, הפרויקט השאפתני ביותר של מספרי הסיפורים עד כה – תסכית רחב יריעה שמזכיר יותר סרט הוליוודי מאשר תסכית – נמצא ממש עכשיו בשלבים ראשוניים של ליהוק. יש למה לחכות.
בתור הצלע המוסיקלית של הקבוצה, מוטלת עליי אחריות בכל מה שנוגע לאיך שהתסכית נשמע, וזו אחריות לא קטנה – אחרי שעות של עבודת משחק, בימוי ואדמיניסטרציה לא פשוטה, הכול מתנקז בסופו של דבר אל קובץ MP3אחד. קצת על איך שהעסק עובד – אחרי ההקלטות, אנחנו יושבים לתהליך משותף של עריכת החומרים, בחירת הטייקים הטובים ביותר, והנפקת תוצר זמני שעובר אליי – ערוץ אודיו רציף הכולל דיאלוגים בלבד, עדיין ערום מאפקטים ומוסיקה. התפקיד של רותם כבמאית ממשיך הרבה אחרי ההקלטות, כי צריך לבחור את הטייקים הטובים והרציפים ביותר. גילינו שדיאלוגים נשמעים הכי טוב כשהם מוקלטים ברצף, כששני השחקנים (או יותר), מנהלים ביניהם את השיחה כסצנה מתוך הצגה או סרט לכל דבר.
עבור שני התסכיתים האחרונים נדרשתי ליצור שני סוגים שונים בתכלית של אווירה – קצב אורבאני, תל אביבי, מעט הזוי עבור "סיפור פיות", ולעומתו ב"הפלוגה הכי טובה" היה צורך באטמוספרה צבאית, עמוסת זיעה, שקשוקי מתכת ואדרנלין. העשייה שלי מתחלקת לשלושה תחומים: מוסיקה, אפקטים, וסאונד כללי. את המוסיקה אני כותב אחרי התייעצות עם רותם וניר, ולעיתים מוצא בארכיון שלי במחשב קטעי מוסיקה שהוקלטו אבל לא נעשו בהם שימוש. עבור "סיפור פיות", למשל, השתמשתי בעיקר במוסיקה שכתבתי לסרט קצר, ושהבמאי החליט בסופו של דבר לא להשתמש בה (לפחות הוא שילם!). המוסיקה ל"הפלוגה הכי טובה" הוכתבה רבות מהסיפור עצמו –מטאל, מטאל, ועוד קצת מטאל. האלמנט השני, אפקטים, קשור לכל סאונד שמשמיעים עצמים במרחב של הסצנה. דלתות נטרקות, צעדי הליכה, נהמות, בשר שנקרע מעל העצמות – לכל אלו יש סאונד, ואני צריך למצוא אותו. הסאונד הכללי מתייחס לסביבה האקוסטית בה מתקיימת הסצנה – פנים או חוץ? לילה או יום? הרבה או מעט אנשים? צרצרים? רוח? גשם? מדהים איך אפשר לקחת שני שחקנים שהקליטו בחדר קטן ולמקם אותם בשנייה אחת באמצע מדבר, או ברחוב שוקק תנועה.
בימים אלה אנחנו מתכוננים להעלאה של חמישה – כן, חמישה – תסכיתים בו זמנית. הפלא הזה יקרה במסגרת שיתוף פעולה של "מספרי הסיפורים" עם פרס גפן המוענק מדי שנה ע"י האגודה הישראלית למד"ב ופנטסיה. הסיפורים הוקלטו, ובימים אלה עוברים מקצה שיפורים אחרון. בנוסף, הפרויקט השאפתני ביותר של מספרי הסיפורים עד כה – תסכית רחב יריעה שמזכיר יותר סרט הוליוודי מאשר תסכית – נמצא ממש עכשיו בשלבים ראשוניים של ליהוק. יש למה לחכות.
סתיו דריימן
