האם זומבים חולמים על כבשים קטועות איברים?

השבוע העלינו את התסכית "תינוקות שנשבו", על פי סיפורו המצחיק (ויש שיאמרו המבעית) של חגי אברבוך. את "תינוקות שנשבו" הקלטנו כבר לפני יותר מחודש, וכמו שהכותרת מרמזת בצורה לא עדינה כל כך, בזמן האחרון עסקנו פחות בהקלטת תסכיתים ויותר בכתיבת התסכית-זמר (מחזמר אודיו) שלנו, "זומבי.קון 2010", אותו תוכלו לראות לראשונה בהקלטה חיה בכנס עולמות, חול המועד פסח, באולם "זואה" (בית ציוני אמריקה).

כבר סיימנו את כתיבת התסכית-זמר עצמו, והשירים גם הם לקראת סיום, ואחרי שלושה סבבי אודישנים מצאנו סוף סוף את כל השחקנים וליהקנו את הדמויות. בפעם הקודמת שכתבתי כאן בבלוג על זומבי.קון 2010, היינו ממש בתחילת הכתיבה, זמן קצר בלבד אחרי שהחלטנו שהתסכית-זמר שלנו יעסוק בזומבים. בתור הכותבת בחבורה, ההחלטה מאוד הפתיעה אותי. כלומר, העובדה שהסכמתי לה הפתיעה אותי. בימים כתיקונם אני די מתעבת זומבים, והמילה היחידה שאני מסוגלת לכתוב עליהם היא "איכס". אבל כשהתחלנו לדבר על זה התברר לי שהאופן בו אני רואים זומבים צר בערך כמו האופן שאדם מן הישוב רואה חובבי מדע בדיוני ופנטסיה ("מה, אתם אוהבים חייזרים? סטאר טרק כזה?"). התסכית-זמר שלנו עוסק בפרשנות הרחבה יותר של המושג זומבים. במרכז העלילה עומד רועי, בחור צעיר וביישן שהוא במקרה גם זומבי - הזומבי היחיד, כך הוא חושב. אבל אז, חברתו הטובה מיכל מגלה על קיומו של כנס "זומבי.קון 2010", והשניים מחליטים לנסוע לשם ולראות האם באמת קיימים יצורים נוספים כמו רועי. ומה קורה אחר כך? בואו לכנס עולמות ותגלו... בינתיים, נמשיך לעדכן אתכם מתוך החזרות וההקלטות. כמו תמיד, נשמח לשמוע מכם פידבקים על התסכיתים שאנחנו מעלים ועל תסכיתים נוספים שתשמחו לשמוע.

רותם

קבוצת מספרי הסיפורים סוגרת שנה

אז מה היה לנו השנה?

חייזרים מפסירכיה שמנסים להשמיד את כדור הארץ, אנשים מתים שממשיכים לקום בבוקר ולהכין קפה לבנות זוגם, יחידה מובחרת של מזדאבים, פיות של רמזורים, סושי ודירות להשכרה, אמהות של חיילים מהונדסים גנטית, שני ילדים ומחשב ממין נקבה שמנסים לשרוד יחד על כוכב משונה, חובש קרבי שהורג חייזרים בעזרת אמצעים רפואיים, בובות מהלכות וכלבים מדברים, כורים שויתרו על גופם מרצון, כוכב בו השמאליים הם הרוב והימניים הם זן נכחד ונרדף, אישה שהחליטה לנקות את הבית ולא לוקחת שבויים, אפוקליפסת חגבים, ועכשיו – אלה שסובלת מריכוזיות יתר ואל שסובל מחוסר ביטחון עצמי פוגשים ערס עם נטיות אמנותיות.

היתה לנו שנה מרתקת, פורה, מלאה ביצירה, תוצרים והכי חשוב – פרגון. קיבלנו פידבקים נהדרים על התסכיתים, שגרמו לנו לשמוח, שוב ושוב, על הקמת קבוצת מספרי הסיפורים. העבודה המשותפת פתחה בפנינו עולמות חדשים, אתגרה אותנו, ולימדה אותנו משהו חדש כמעט בכל מפגש. את שנת 2009 אנחנו סוגרים עם התסכית "אביב", שהיה מרגש במיוחד עבורי, כי אחרי כמעט שנה של עבודה רציפה, זו הפעם הראשונה שהקלטנו תסכית המבוסס על סיפור שלי. העבודה על התסכיתים מבחינתי היא כמו בית ספר בכל התחומים המעורבים בהקלטות – המשחק, הבימוי, המוסיקה, הכתיבה ואפילו העריכה. אני אסירת תודה על שהזדמן לי לעבוד עם חברי הקבוצה המוכשרים כל כך, כל אחד בתחומו. "אביב", יותר מכל מה שהוקלט לפניו, מראה בעיני כמה למדנו והתקדמנו. ויש עוד הרבה מה ללמוד...
זה גם מקום טוב להודות לשחקנים הנהדרים, הרבים מכדי למנות, שעבדו איתנו בשנה האחרונה, וחשוב אף יותר, לצוות המתסכתות והכותבות המוכשרות שלנו, שבלעדיהן לא היינו מקליטים אפילו חצי ממה שהקלטנו: יעל פורמן, קרן לנדסמן, אביגיל רבין וטליה נירגד-חסון, שכולן עיבדו סיפורים לתסכיתים, וחלקן כתבו תסכיתים מקוריים נפלאים עבור הקבוצה. זה גם המקום לציין שאנחנו תמיד מחפשים כותבים ומעבדים חדשים שיספקו לנו חומרים ויסייעו להקל את הלחץ על המתסכתות העמוסות שלנו.

ולסיום, קצת ממה שתשמעו בעתיד: בחודש הבא יעלה התסכית הקומי "תינוקות שנשבו", על פי סיפורו של חגי אברבוך – אם הייתם בכנס מאורות, שמעתם אותנו מקליטים אותו בהקלטה חיה. ואחר כך – שלושה תסכיתים קצרצרים, תסכית אחד כל כך ארוך שאנחנו מקליטים ומעלים אותו בשני חלקים (!), והמיוחד מכולם: זומבי.קון 2010 – התסכית-זמר, מחזמר האודיו שלנו, שיחשף לראשונה בהקלטה חיה בכנס עולמות 2010, המתקיים בבית ציוני אמריקה (ZOA). מדובר במחזמר קומי מקורי, עם שירים מקוריים (שנכתבים ומולחנים על ידי סתיו שלנו, כמובן), וכיוון שהוא יוקלט בהקלטה חיה רק פעם אחת – אנחנו ממליצים מאוד שלא לפספס... פרטים נוספים יופיעו בהמשך באתר מספרי הסיפורים ובאתר עולמות. בינתיים, אם אתם יודעים לשיר ולשחק ורוצים לקחת חלק – כתבו לנו למייל storytellersil@gmail.com ונזמין אתכם לאודישן.

כמו תמיד, אבל בסיכום שנה במיוחד, נשמח לשמוע מכם התרשמויות וביקורות– מה אתם אוהבים לשמוע? מה אתם פחות אוהבים? מה היו התסכיתים החביבים עליכם ביותר עד היום? האם אתם אוהבים את האימה, הקומדיה, הדרמה? מה הייתם רוצים לשמוע יותר, ומה אנחנו לא עושים והייתם רוצים שנעשה? כתבו לנו למייל, או אפילו כאן בבלוג.

רותם