חודשי החגים, כמו שיודע כל מי שמרים הצגה, הפקה או כל דבר אחר, הם חודשים מקוללים. אי אפשר לקבוע שום חזרה, שום הקלטה, ועד שכבר קובעים משהו המשפחה והחג גונבים את אנשי הצוות. זה קשה על אחת כמה וכמה כשעובדים עם שחקנים מתנדבים.
כדי להקדים תרופה למכה, יצאנו לפגרה בתקופת החגים, אבל איכשהו, בכל זאת הצלחנו להיות עסוקים מעל הראש: בפסטיבל אייקון הוזמנו להקריא קטעים מתוך אוסף הסיפורים הספקולטיביים "היה יהיה" (המכונה גם "השנתון"). זהו פרויקט חדש של האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה, ובין הכותבים ניתן למצוא כמה מכותבי התסכיתים הוותיקים והאהובים שלנו. במהלך השקת הספר כמה משחקני הקבוצה הקריאו קטעים מתוך שלושה סיפורים מהשנתון, עליהם זכינו לתגובות חמות.
את היום המשכנו בכנס "רברטיקון", אירוע אלטרנטיבי של קהילת המדע הבדיוני והפנטסיה. בכנס ערכנו הקלטה חיה של תסכית, בנוכחות קהל ובהשתתפותו. לראשונה, היתה למאזינים הזדמנות להציץ בתהליך העבודה שלנו ומאחורי הקלעים – אל הליהוק, המשחק, תהליך הבימוי, בחירת האפקטים, הדיונים המוסיקליים, הויכוחים, הפשרות, הפשלות הקטנות, וכמובן - הרבה מאוד מהצחוקים והשטויות שקורות במהלך הקלטות, שאמנם הופכות אותן ליעילות פחות משהיינו רוצים, אבל למהנות הרבה יותר משקיווינו. מעבר להיותנו אנשי מקצוע, אנחנו קבוצת חברים טובים ומאוד נהנים לעשות את מה שאנחנו עושים ביחד, ונראה שזה היה ניכר בהקלטה, שזכתה מאוחר יותר לכינוי "המופע המטורף של קבוצת מספרי הסיפורים. הסיפור שהקלטנו באירוע נמצא בשלבי הפיכה לתסכית ("תסכות", כמו שאנחנו קוראים לזה), ויוקלט בקרוב בעזרת אותם שחקנים ששיחקו בהקלטה החיה (שהחומרים שיצאו ממנה, כפי שחשדנו, היו בלתי ניתנים לשימוש בגלל פרצי הצחוק של הקהל).
בעקבות ההקראה, ההקלטה ובאופן כללי, צברנו כבר כמות נכבדה של פניות מאנשים שרצו לשחק בתסכיתים, ולכן במהלך חודש אוקטובר ערכנו גם כמה ימי אודישנים מרוכזים. אנחנו תמיד מחפשים שחקנים וקולות חדשים, ובגלל אופי העבודה בתסכיתים האודישנים שלנו הם לא ממש אודישנים אלא יותר הקלטה למאגר קולות - כאשר מקליטים תסכית חדש כל שבועיים-שלושה, אין צורך לבחון אנשים לתפקיד מסויים, אלא פשוט לבדוק את מגוון הקולות שהם מסוגלים לעשות, את יכולות המשחק ואת קבלת הוראות הבימוי שלהם, את ההתמודדות שלהם עם טקסטים שונים, את הדמויות שהם מסוגלים להביא איתם מהבית. אנחנו בונים לאט לאט מאגר קולות גדול, ובסופו של דבר, בגלל ריבוי הדמויות וסגנונות התסכיתים, כמעט לכל מי שרוצה לשחק אפשר למצוא במוקדם או במאוחר תפקיד.
אחת השחקניות שהגיעו לאודישנים האלו היא אביגיל רבין, שהגיעה אלינו במיוחד מירושלים (מאוד התרשמנו מירושלמים, חיפאים ובאר-שבעים שהגיעו עד אלינו בשביל אודישן). לאביגיל נתנו את הטקסט של "המטלית", תסכית שעמדנו להקליט בזמן הקרוב, והיא שיחקה אותו טוב מכפי שדמיינו. אחת מההנאות שלי כבמאית היא לגלות שחקן מצויין חדש שלא הכרתי וללמוד לעבוד איתו, ובמקרה של "המטלית", תסכית של שחקנית אחת, זו בהחלט היתה הנאה שלמה. התסכית עוסק בעקרת בית, שרון, שמקליטה פודקאסט כדי לתעד את מאמציה לשמור על בית נקי. כל ניסיון לנקות עולה בתוהו – עד שהיא מצטרפת לאתר "המועדון הנקי של רוזה פינקלשטיין", ומשם הכל מתחיל להשתנות... את התסכית המקורי המוצלח הזה, שעלה בתחילת השבוע, כתבה קרן לנדסמן, ותוכלו לשמוע אותו כמובן בדף הספרייה באתר. כמו תמיד, נשמח לשמוע את תגובותיכם, ולקבל מכם תסכיתים או חומרים שמתאימים להפוך לתסכית.
רותם ברוכין
כדי להקדים תרופה למכה, יצאנו לפגרה בתקופת החגים, אבל איכשהו, בכל זאת הצלחנו להיות עסוקים מעל הראש: בפסטיבל אייקון הוזמנו להקריא קטעים מתוך אוסף הסיפורים הספקולטיביים "היה יהיה" (המכונה גם "השנתון"). זהו פרויקט חדש של האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה, ובין הכותבים ניתן למצוא כמה מכותבי התסכיתים הוותיקים והאהובים שלנו. במהלך השקת הספר כמה משחקני הקבוצה הקריאו קטעים מתוך שלושה סיפורים מהשנתון, עליהם זכינו לתגובות חמות.
את היום המשכנו בכנס "רברטיקון", אירוע אלטרנטיבי של קהילת המדע הבדיוני והפנטסיה. בכנס ערכנו הקלטה חיה של תסכית, בנוכחות קהל ובהשתתפותו. לראשונה, היתה למאזינים הזדמנות להציץ בתהליך העבודה שלנו ומאחורי הקלעים – אל הליהוק, המשחק, תהליך הבימוי, בחירת האפקטים, הדיונים המוסיקליים, הויכוחים, הפשרות, הפשלות הקטנות, וכמובן - הרבה מאוד מהצחוקים והשטויות שקורות במהלך הקלטות, שאמנם הופכות אותן ליעילות פחות משהיינו רוצים, אבל למהנות הרבה יותר משקיווינו. מעבר להיותנו אנשי מקצוע, אנחנו קבוצת חברים טובים ומאוד נהנים לעשות את מה שאנחנו עושים ביחד, ונראה שזה היה ניכר בהקלטה, שזכתה מאוחר יותר לכינוי "המופע המטורף של קבוצת מספרי הסיפורים. הסיפור שהקלטנו באירוע נמצא בשלבי הפיכה לתסכית ("תסכות", כמו שאנחנו קוראים לזה), ויוקלט בקרוב בעזרת אותם שחקנים ששיחקו בהקלטה החיה (שהחומרים שיצאו ממנה, כפי שחשדנו, היו בלתי ניתנים לשימוש בגלל פרצי הצחוק של הקהל).
בעקבות ההקראה, ההקלטה ובאופן כללי, צברנו כבר כמות נכבדה של פניות מאנשים שרצו לשחק בתסכיתים, ולכן במהלך חודש אוקטובר ערכנו גם כמה ימי אודישנים מרוכזים. אנחנו תמיד מחפשים שחקנים וקולות חדשים, ובגלל אופי העבודה בתסכיתים האודישנים שלנו הם לא ממש אודישנים אלא יותר הקלטה למאגר קולות - כאשר מקליטים תסכית חדש כל שבועיים-שלושה, אין צורך לבחון אנשים לתפקיד מסויים, אלא פשוט לבדוק את מגוון הקולות שהם מסוגלים לעשות, את יכולות המשחק ואת קבלת הוראות הבימוי שלהם, את ההתמודדות שלהם עם טקסטים שונים, את הדמויות שהם מסוגלים להביא איתם מהבית. אנחנו בונים לאט לאט מאגר קולות גדול, ובסופו של דבר, בגלל ריבוי הדמויות וסגנונות התסכיתים, כמעט לכל מי שרוצה לשחק אפשר למצוא במוקדם או במאוחר תפקיד.
אחת השחקניות שהגיעו לאודישנים האלו היא אביגיל רבין, שהגיעה אלינו במיוחד מירושלים (מאוד התרשמנו מירושלמים, חיפאים ובאר-שבעים שהגיעו עד אלינו בשביל אודישן). לאביגיל נתנו את הטקסט של "המטלית", תסכית שעמדנו להקליט בזמן הקרוב, והיא שיחקה אותו טוב מכפי שדמיינו. אחת מההנאות שלי כבמאית היא לגלות שחקן מצויין חדש שלא הכרתי וללמוד לעבוד איתו, ובמקרה של "המטלית", תסכית של שחקנית אחת, זו בהחלט היתה הנאה שלמה. התסכית עוסק בעקרת בית, שרון, שמקליטה פודקאסט כדי לתעד את מאמציה לשמור על בית נקי. כל ניסיון לנקות עולה בתוהו – עד שהיא מצטרפת לאתר "המועדון הנקי של רוזה פינקלשטיין", ומשם הכל מתחיל להשתנות... את התסכית המקורי המוצלח הזה, שעלה בתחילת השבוע, כתבה קרן לנדסמן, ותוכלו לשמוע אותו כמובן בדף הספרייה באתר. כמו תמיד, נשמח לשמוע את תגובותיכם, ולקבל מכם תסכיתים או חומרים שמתאימים להפוך לתסכית.
רותם ברוכין
